Avodah Zarah 92

Kapitel 92

א יש נעבד במחובר אצל גבוה או אין נעבד במחובר אצל גבוה

1 gibt es dem Höchsten gegenüber eine [götzendienstliche] Anbetung auch beim am Boden Haftenden, oder gibt es beim am Boden Haftenden auch dem Höchsten gegenüber keine [götzendienstliche] Anbetung?

ב את"ל יש נעבד במחובר אצל גבוה מכשירי קרבן כקרבן דמו או לא

2 Und gleicht, wenn du entscheidest, [dem Höchsten gegenüber] gebe es auch beim am Boden Haftenden eine [götzendienstliche] Anbetung, was zur Zubereitung des Opfersgehört, dem Opfer selbst oder nicht.

ג אמר רבא ק"ו ומה אתנן שמותר בתלוש להדיוט אסור במחובר לגבוה דכתיב (דברים כג, יט) לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב לא שנא תלוש ולא שנא במחובר נעבד שאסור בתלוש להדיוט אינו דין שאסור במחובר לגבוה

3 Raba erwiderte: Dies ist [durch einen Schluß] vom Leichteren auf das Schwerere zu folgern: wenn der Hurenlohn, der einem Gemeinen sogar beweglich erlaubt ist, für den Höchsten auch am Boden haftend verboten ist, wie es heißt: du sollst keine Hurengabe und keinen Hundepreis bringen, einerlei ob beweglich oder am Boden haftend, um wieviel mehr ist das [götzendienstlich] Verehrte, das beweglich auch einem Gemeinen verboten ist, für den Höchsten auch am Boden haftend verboten.

ד א"ל רב הונא בריה דרב יהושע לרבא או חילוף ומה נעבד שאסור בתלוש אצל הדיוט מותר במחובר לגבוה שנא' (דברים יב, ב) אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם לא שנא להדיוט ולא שנא לגבוה אתנן שמותר בתלוש להדיוט אינו דין שמותר במחובר לגבוה

4 R. Hona, Sohn des R. Jehošua͑, sprach zu Raba: Vielleicht entgegengesetzt: wenn das [götzendienstlich] Verehrte, das beweglich einem Gemeinen verboten ist, am Boden haftend sogar für den Höchsten erlaubt ist, denn es heißt: ihre Götter auf den Bergen, nicht aber sind die Berge ihre Götter, einerlei ob für einen Gemeinen oder für den Höchsten, um wieviel mehr ist der Hurenlohn, der einem Gemeinen sogar beweglich erlaubt ist, für den Höchsten am Boden haftend erlaubt!?

ה ואי משום בית ה' אלהיך מיבעי ליה לכדתניא בית ה' אלהיך פרט לפרה שאינה באה לבית דברי ר"א וחכ"א לרבות את הריקועים

5 Wenn du aber hinweisest auf [die Worte:]in das Haus des Herrn, deines Gottes, so sind diese für folgende Lehre zu verwenden: In das Haus des Herrn, deines Gottes, ausgenommen ist [die Verwendung für] die [rote] Kuh, die nicht in den Tempel kommt – so R. Elie͑zer; die Weisen sagen, dies schließe die Platten ein.

ו א"ל אנא קאמינא לחומרא ואת אמרת לקולא קולא וחומרא לחומרא פרכינן

6 Dieser erwiderte: Ich folgere erschwerend und du folgerst erleichternd, und wenn man erleichternd und erschwerend folgern kann, so ist erschwerend zu folgern.

ז א"ל רב פפא לרבא וכל היכא דאיכא קולא וחומרא לקולא לא פרכינן והא הזאה דפסח דפליגי ר' אליעזר ור"ע דר' אליעזר סבר לחומרא וקא מחייב ליה לגברא ור"ע לקולא ופטר וקא פריך ר"ע לקולא

7 R. Papa sprach zu Raba: Wird denn, wo man erleichternd und erschwerend folgern kann, nicht auch erleichternd gefolgert, beim Besprengen, in [der Lehre vom] Pesaḥfeste, worüber R. Elie͑zer und R. A͑qiba streiten, folgert R. Elie͑zer erschwerend und verpflichtet einen solchen, und R. A͑qiba erleichternd und befreit ihn; R. A͑qiba folgert also erleichternd!?

ח דתנן השיב ר"ע או חילוף ומה הזאה שהיא משום שבות אינה דוחה השבת שחיטה שהיא דאורייתא לא כ"ש

8 Wir haben nämlich gelernt: R. A͑qiba erwiderte ihm: Oder umgekehrt: wenn das Besprengen, das nur des Feierns wegen [verboten] ist, den Šabbath nicht verdrängt, um wieviel weniger das Schlachten, das [eine Arbeit] nach der Tora ist!? –

ט התם ר' אליעזר גמריה ואייקר ליה תלמודא ואתא ר"ע לאדכוריה והיינו דא"ל רבי אל תכפירני בשעת הדין כך מקובל אני ממך הזאה שבות ואינה דוחה את השבת

9 Da lehrte es ihn R. Elie͑zer selber, der es vergessen hatte, und R. A͑qiba erinnerte ihn daran. Deshalb sagte er auch zu ihm: Meister, strafe mich nicht Lügen bei einem Rechtsstreite, von dir selber ist es mir überliefert, das Besprengen sei eine des Feierns wegen verbotene Arbeit und verdränge den Šabbath nicht.

י בעי רמי בר חמא המשתחוה לקמת חטים מהו למנחות יש שינוי בנעבד או אין שינוי בנעבד

10 Rami b. Ḥama fragte: Darf das Halmgetreide, das [götzendienstlich] verehrt worden ist, zu einem Speisopfer verwendet werden; ist beim [götzendienstlich] Verehrten die Veränderung wirksam oder ist beim [götzendienstlich] Verehrten die Veränderung nicht wirksam!?

יא אמר מר זוטרא בריה דרב נחמן ת"ש כל האסורין לגבי מזבח ולדותיהן מותרים ותני עלה רבי אליעזר אוסר

11 Mar Zuṭra, Sohn des R. Naḥman, erwiderte: Komm und höre: Die Jungen aller für den Altar verbotenen [Tiere] sind erlaubt, und hierzu wird gelehrt, nach R. Elie͑zer verboten. –

יב ולאו אתמר עלה אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה מחלוקת כשנרבעו ולבסוף עיברו

12 Hierzu wurde ja gelehrt: R. Naḥman sagte im Namen des Rabba b. Abuha, der Streit bestehe nur über den Fall, wenn zuerst die Bestialität und nachher die Schwängerung erfolgt ist,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel